לפי ניסיוני האישי, אפשר להסתכל על פסיכוזה גם כשפה של עולם פנימי ייחודי.
אצל חלק מהמטופלים התהליך מתחיל כבר בילדות, כאשר קיים קושי משמעותי בחיבור לסביבה.
כל גורם שאינו מאפשר לילד להתחבר לסביבה עשוי לגרום לתהליך הזה.
הקושי עשוי להיות תוצאה של טראומה נפשית, פיזית או רגשית, או של רגישות גבוהה מאוד.
גם אינטליגנציה גבוהה מאוד עשויה לגרום לילד לייחס לדברים פשוטים משמעויות עמוקות יותר מאלה שהסביבה התכוונה אליהן, דבר שעלול ליצור חיכוך, פחדים וקושי בהסתגלות לסביבה.
גם מאפיינים אישיים אחרים עשויים להקשות על הילד להתחבר לסביבה.
במצב הבסיסי, הילד מתקשה להגיע לאינטגרציה עם הסביבה – כלומר, הוא חווה שהוא לבד מול העולם. הוא אינו מרגיש שיש שותפים לחוויה האישית שלו.
הילד עשוי לחוות בדידות רגשית ושכלית כרונית מגיל צעיר מאוד – תחושה שאין חברים, ובמובן הרגשי גם שאין אבא, אימא, אחים או אחיות שניתן להתחבר אליהם. הוא מרגיש לבד.
הקושי בחיבור עם הסביבה גורם לחוסר אינטגרציה עם המשפחה והחברים.
הוא אינו מבין לגמרי מה קורה סביבו. לכן הוא עשוי לפתח חשיבה, רגש, שפה וסימבוליקה פנימית משלו – כלומר, עולם פנימי שבאמצעותו הוא מסביר לעצמו את מה שהוא חווה בסביבתו ובעולם שאינו מובן לו.
משום שעולם זה הוא יצירתו שלו, העולם הפנימי הזה מתאים במדויק להיגיון הפנימי של הילד, ולכן נוצרת אינטגרציה חזקה בינו לבין עצמו – לולאה עצמית פנימית חזקה וקשיחה.
עם הזמן המצב מקצין.
הילד מנסה ליצור חיבור עם הסביבה כדי להסביר לה את עולמו, אך אחרים אינם מבינים על מה הוא מדבר, מכיוון שהוא משתמש בשפה של עולמו הפנימי, ולא בשפה מציאותית פשוטה המשותפת לאנשים.
השפה והדימויים שבהם הוא משתמש אינם מובנים לסביבה, והסביבה שוב מתקשה להתחבר אליו.
הילד אינו מבין מדוע לא מתחברים אליו, ונכנס לסבבים פנימיים עמוקים נוספים בניסיון להבין מה הוא אינו עושה כשורה.
כלומר, הוא מנסה להסביר את הבלתי מובן לו: מדוע הוא בפועל, מבחינה רגשית ושכלית, ללא חברים וללא משפחה. הוא בודד בעולמו.
כך נוצר מעגל סגור בינו לבין עצמו, והניתוק מהסביבה עלול להחריף.
ככל שהוא מעמיק בעולמו הפנימי עם השנים, כך נוצר עבורו עולם אישי עשיר, עמוק וייחודי.
ככל שהוא מנסה להתחבר לסביבה שוב ושוב עם השנים באמצעות השפה של עולמו הפנימי, כך הסביבה מבינה אותו פחות.
אפשר להתייחס לחלק מהחוויה הפסיכוטית כאל שפה אישית המתארת עולם פנימי שאינו משותף עם הסביבה.
כאשר האדם מביע את עצמו מתוך העולם הזה, דבריו עשויים לעיתים להישמע לסביבה לא מאורגנים או קשים להבנה – כמו "סלט מילים".
הדבר עשוי להופיע כחלק מתמונה פסיכוטית, ובמסגרת הערכה קלינית רחבה יותר עשוי לתרום לאבחנה של פסיכוזה.
בעולמו הפנימי, הדיבור של הילד או המתבגר עשוי להיות בעל היגיון בהתאם לסימבוליקה ולאסוציאציות העצמיות שבנה עם השנים.
מבחוץ, לעומת זאת, דבריו עשויים להישמע מבולבלים ולהידמות לתסמינים המופיעים בסכיזופרניה.
לפי הניסיון האישי שלי, אחד המפתחות המשמעותיים ליציאה מפסיכוזה הוא מצב שבו המטופל מתחיל להבין בשלב מסוים שהסביבה אינה מבינה אותו, את השפה האישית שלו, את הדימויים, את הסימבוליקה ואת האסוציאציות שלו, ואת העומק שלו.
ברגע מכונן זה עליו להחליט בצורה מודעת וצלולה שהוא מתחיל ליצור גשר מהעולם שלו – מהשפה האישית שלו – אל השפה של העולם המציאותי המשותף לכולם.
המטופל במסגרת התהליך הזה צריך באופן יזום ללמוד את שפת הסביבה, וגם לתרגם את שפת עולמו הפנימי למונחים, למושגים ולאסוציאציות של הסביבה, כדי שיהיה מובן גם לאחרים.
שפת הכלל נוטה להיות ישירה, מוסכמת ומשותפת יותר, ואינה דורשת מן הסביבה להכיר את כל הרבדים, הסמלים והעיבוד העמוק שנבנו בעולמו הפנימי של המטופל לאורך שנים של בדידות עמוקה וקשה.
כאשר המטופל מצליח ליצור תרגום בין השפה האישית שלו לבין השפה המשותפת, אנשים מתחילים להבין טוב יותר על מה הוא מדבר, ולכן יכולים להתחבר אליו ולהעניק לו יותר תשומת לב.
תחושת הדחייה החברתית הכרונית עשויה לפחות, ונוצרים קשרים חברתיים משמעותיים יותר.
כך נפתחת דרך החוצה מן הבדידות ומן הצורך להישאר בתוך עולם פנימי לבד, אל מציאות משותפת עם אחרים.
ככל שהחיבור לסביבה מתחזק, הצורך להישען בעוצמה רבה על העולם הפנימי פוחת.
זו תחילתה של דרך ליצירת אינטגרציה עם הסביבה, ליציאה הדרגתית מן הפסיכוזה אל עולם משותף ומציאות משותפת עם אחרים.
המעבר משפה אישית ועולם פנימי אל שפה משותפת, קשר עם הסביבה ומציאות משותפת עשוי להוביל לשורה של שינויים מצטברים:
- תקשורת ברורה ומובנת
- פחות שפה פרטית של "סלט מילים"
- הבנה מצד הסביבה
- יכולת להבין אחרים
- הפחתת דחייה חברתית
- יציאה הדרגתית מבידוד חברתי
- יצירת חברויות וקשרים משמעותיים
- השתלבות חברתית
- תחושת שייכות
- פחות עולם פנימי
- סוף ללולאה עם עצמו
- קשב לעולם החיצוני
- אינטגרציה עם הסביבה
- אינטגרציה עם המציאות
- יכולת לבחון פרשנויות מול אחרים
- התארגנות החשיבה והדיבור
- שיפור בתפקוד היומיומי
- עצמאות
- סוף לנתק בין העולם הפנימי לעולם החיצוני
- התבססות הדרגתית בעולם
- הפחתת עומס פנימי
- הפחתת עומס מול הסביבה
- שיפור אפשרי במצב הקליני
אז עשויה להתאפשר, במסגרת הערכה מקצועית, בחינה מחודשת של הטיפול הפסיכיאטרי ושל האפשרות להקל בעומס הטיפולי.
זוהי דרך מעשית לריפוי מפסיכוזה, המבוססת על חידוש, שיקום ובנייה של תקשורת עם הסביבה.
הנקודה הקריטית היא שהמטופל צריך להבין שהסביבה אינה מבינה את השפה שלו ואת עולמו הפנימי. המטופל צריך לפתח באופן מכוון תרגום מעולמו הפנימי הייחודי אל העולם המשותף של הסביבה.
הבסיס של מודל תומר
מודלים
- יש דרך מעשית לריפוי מפסיכוזה
- פסיכוזה היא שפה
- ליקויים בשיטת הפסיכולוגיה
- יציאה ממעגל הפסיכיאטריה
- משולשים מאוזנים
- לא להדגיש עצמך
- לא מצבי קיצון